והעניין הוא, כדלקמן, מהיבט מסוים, כל דבר שבן אדם אוהב אותו, הוא אוהב אותו מסיבה כלשהי. אף אדם בעולם, לא אוהב משהו יותר מדברים אחרים ללא כל סיבה. משום שתמיד יש לזה איזה סיבה כלשהו, שבגללה נוצרת אובססיה, אהבה, חרדה, וכדומה.
לדוגמא, איך נוצרת התאהבות בין בני המין ההפוך?! למשל, לבחור יש רצונות כלשהם, כמו הרצון להרגיש אהוב, רצון להרגיש ביטחון, רצון לתחושת אהבה, בת זוג ממושמע, או בת סוג אנרגטי, אחראית, עם ביטחון, ואפילו בלי ביטחון. כך שהבחור משייך שהקשר שלו איתה ממלא לו את הרצונות האלו שהוא רוצה. הבן סוג מבין בתת המודע שלו, שהקשר שלו עם הבחורה, מספק לו את מילוי הרצונות האלו, ובזכות זה נוצרת התאהבות של הבחור בבחורה. עד כדי כך שהבחור מרגיש, שהוא אוהב את הבחורה.
אז, אם נרצה להחליש את הקשר הרגשי, את התלות הרגשית של הבחור כלפי הבחורה, אם נרצה לגרום לבחור לא לאהוב את הבחורה * לשכוח את האקסית * לא לפחד מבגידה * להיות פחות קנאי וכיו”ב, ובמהות, אם נרצה לגרום לבחור לאהוב פחות את הבחורה, לשם כך עלינו למקד את המודעות של הבחור אל הסיבות שבגללן הוא החליט לאהוב את הבחורה.
ועלינו ‏לנטרל במחשבות של הבחור, את האהבה שלו לבחורה, וזה נעשה על ידי סוגיסטיות ישירות אל תוך התת המודע אשר מתפרשת לו, שהוא לא אוהב את הבחורה, אלא הוא אוהב את מילוי הרצונות שהוא השיג באמצעות הבחורה. לדוגמא, לנטרל מהראש את המחשבה שאומרת, אני אוהב את XYZ ולהחליף אותה במחשבה שאומרת, אני אוהב את תחושת הביטחון שהייתה לי, כאשר הייתי עם XYZ.
ומכאן להמיר את זה, למחשבה שאומרת, אני לא אוהב את
XYZ אף פעם לא אהבתי את XYZ, ואין לי בכלל עניין לאהוב את XYZ כן אהבתי את התחושות * מילוי ורצונות מסוימים, שהיו לי כאשר הייתי עם XYZ.
וכאשר האדם מסתכל על הסיבה שבגללה הוא אהב את הבחורה, אז ממילא אותה בחורה * אותה ישות שאותה הוא אהב, הישות הזאת הופכת להיות סוג של ספק שירותים עבורו. כאשר במשחק התפקידים הזה, הבחור הוא הלקוח, והבחורה היא ספק השירותים שלו. ואז ממילא, אפשר להחליף ספק * אפשר לייצר את המוצר באופן עצמאי *אפשר להסתדר בלי המוצר.
בנוסף, נתינת מחשבה זאת, גורמת לאדם לחשוב שאותה ישות שאותה הוא אהב, הייתה לא יותר מאשר חפץ עבורו * כלי שהוא השתמש בו, כדי למלא את הרצונות שלו. אבל לא מעבר לכך.
בנוסף, מנקודת המבט הזו, ניתן גם לסובב את זה עוד יותר, ולהראות לאותו הבחור, שלא רק שהוא מעולם לא אהב את האקסית שלו, אלא שמעולם גם היא לא באמת אהבה אותו. אלא היא בכלל אהבה רק את מה שהיא קיבלה ממנו וכולי.
ואם נרצה להקצין, אז בכלל, אף אחד אף פעם לא אהב אף אחד ואף אחד לא יכול לאהוב אף אחד באמת, כי כולם אינטרסנטיים וכולי.
וזאת באופן עקרוני נקודת המבט שגורמת לאדם לשחרר ולהחליש את האהבה שלו, כלפי דבר מסוים. שהיא על ידי זה שממירים אצל האדם, את המחשבה שאומרת שהוא אוהב את XYZ, במחשבה שאומרת שהוא אוהב את מה XYZ נתן לו. אבל את XYZ עצמו, הוא לא “באמת” אוהב.
ואפילו כאן יש רמות עומק נוספות, שיש לדוגמא הבדל בין נתינת מחשבה שאומרת, “אהבתי את מה ש XYZ נתנה לי”, לבין “אהבתי את מה שהיה לי, כאשר הייתי עם XYZ”. כי בניסוח הראשון, עדיין XYZ, הוא המקור של הטוב, עדיין האקסית נתנה את תחושת האהבה. לעומת הניסוח השני, שאומר, שתחושת האהבה הייתה כאשר היית עם האקסית, אבל לא בהכרח שהאקסית נתנה לך את התחושה הזאת. אלא אולי זה מסיבות אחרות.
והחידוד הוא, שכאשר באים להעמיק למישהו מחשבה *עוגן, גם כאן אפשרי לעשות את זה בצורה מדורגת ובשלבים וכולי.
ומכאן ניתן לגזור, אם רוצים לדוגמא שמישהו לא יתאהב בך, חשוב להדגיש כל הזמן, שהוא אוהב את מה שהוא מקבל ממך, ושהוא לא יפול לחשוב שהוא אוהב אותך. אלא שאתה רק צורה זמנית שמספקת לו את מה שהוא באמת אוהב. וכמובן שגם כאן יש כל מיני נקודות איזון, שצריך לדעת אותן ושצריך לדעת מה ואיך ומתי בדיוק לעשות את זה בפועל.
וממילא אחרי שהוסבר כל זה, עכשיו נבין את הצד השני של המטבע. כי יש גם צד שני. שאומר שמי שרוצה להתאהב, ומי שרוצה שיאהבו אותו, צריך להסתכל על הדברים בדיוק הפוך.
זאת אומרת, שאם האדם יסתכל כך על הדברים, הוא לא יוכל לפתח שום קשר של אהבה כלפי שום דבר. ומי שכן רוצה לאהוב, אז הוא צריך לחשוב לעצמו, שהוא בהחלט כן אוהב את הבחורה, גם סתם כך בלי שום סיבה. ואסור להסתכל יותר מידי על הסיבות שבגללן יש את האהבה. אלא צריך להמיר את הסיבות של האהבה, כלפי הדבר שאותו אוהבים.
לדוגמא, אל תאמר “אני אוהב את תחושת הביטחון שיש לי עם “XYZ, אלא תאמר “אני אוהב את תחושת הביטחון ש
XYZ נותן לי”. או עוד יותר חזק, “אני אוהב את תחושת הביטחון שרק XYZ יודעת לתת לי”. או עוד יותר קשר רגשי, “אני אוהב את XYZ בגלל תחושת הביטחון שרק היא או הוא יודע לתת לי”. וכאן במשפט, האהבה כבר מופנית ישירות כלפי ה XYZ עצמו.
ועוד יותר ביטוי אהבה, “אני אוהב את XYZ, ואני שמח על תחושת הביטחון שהוא נותן לי”. כאשר בעצם המילה בגלל הושמטה, והוחלפה בביטוי אחר. כדי למחוק מהמוח את המחשבה שאומרת שיש כאן סיבתיות. כי מנסים לשדר למוח, שהאהבה היא ללא סיבה. עד שמגיעים לניסוח של “אני אוהב את CYZ, ללא כל סיבה”.
עד שנוצר מצב של “אני אוהב את XYZ למרות תחושת חוסר הביטחון שהוא נותן לי”. כי האהבה כלפי XYZ, הופכת להיות מחוייבת.
וגם כאן ניתן לראות, שיש המון דרכים לומר את אותו המשפט ולבטא את אותו הרעיון. כאשר תלוי עד כמה מדגישים את הסיבתיות של האהבה. ועד כמה שמים בפרונט, את הסיבה או את הדבר שאותו אוהבים. ועד כמה תולים את מילוי הסיבה, באותו X. ועד כמה מתמקדים באהבת ה X באופן ישיר, או בסיבות…