בתחילת הכיתה לקח הפרופסור כוס מלאה במים. הוא קם לפני כולם. וששאל את התלמידים, “מה לדעתכם הוא משקלו של הזכוכית הזאת?”
התלמידים הגיבו עם 50 גרם, 100 גרם, 150 גרם …….. הפרופסור אמר: “אני גם לא יודע כמה זה שוקל בלי לשקול את הכוס המלאה במים”. אבל השאלה שלי היא: מה יקרה אם אחזיק את כוס המים הזאת לכמה דקות? הסטודנטים אמרו ששום דבר לא יקרה. הפרופסור שאל: “ובכן, מה יקרה אם אחזיק אותה לשעה?” אחד התלמידים אמר, “היד שלך תתעייף ותכאב קצת”
המשיך הפרופסור; ומה אם אני מחסיק את הכוס ליום שלם?
תלמיד אחר אמר באומץ: “היד שלך נהיית קהה.” השרירים נלחצים בכבדות והיד נעשית נכים. וכמובן, תגיע לבית החולים
……. וכל התלמידים צחקו. הפרופסור אמר: טוב מאוד. אז האם המשקל של המים השתנתה במהלך תקופה זו? השיבו התלמידים: לא
אז מה גורם לכאב ולחץ על השרירים? ומה עלי לעשות במקום זאת?
התלמידים היו מבולבלים. אחד מהם אמר, “תעזוב את הכפפה”.
הפרופסור אמר: “זה בדיוק אותן בעיות כמו בעיות חיים”.
אם אתה שומר אותם בראש במשך כמה דקות, אז אין שום בעיה. אם אתה חושב עליהם במשך זמן רב, הם יתחילו לפגוע בך. ואם יש לך יותר מזה על הראש במשך כל היום, אתם תהיו חולים מדוכאים ואפילו נכים ואז לא תוכל לעשות שום דבר. חשוב לחשוב על בעיות החיים. אבל חשוב יותר, לשים לזה סוף בסוף כל יום במיוחד לפני השינה. כדי שהמוח לא תהיה תחת לחץ.
וכשאתם ערים בכל בוקר אתם תוכלו להתמודד עם כל בעיה ואתגר שמגיע אליכם!
אז פשוט על תעמיסו את הבעיות למשך כל היום…
תמיד תזכרו שהחיים זהים לכוס מים מלאים שמחזיקים למשך כל היום. ‏ותחליטו לתת לבעיות היומיות שלכם לחלוף מאשר להעמיס עוד ועוד עליכם. מאת; דורין כהנים