לקוחה נשואה, בת 34 , אם לשלושה, הגיעה לטיפול נלפ עקב דימוי עצמי נמוך שהתבטא בתחומים רבים בחייה. בתחום הקריירה הרגישה “תקועה” בעבודה אשר בה חשה שאינה ממצה את עצמה ואת כישוריה, אך התנאים היו מאוד נוחות מבחינת שעות ותנאים שאיפשר לה להקדיש זמן רב לשלושת ילדיה.

כמו כן, היא התקשתה לקבל החלטות, מתוך פחדים, חרדות וחשש לטעות. כל החלטה נתפסה בעיניה כטעות , בין אם מדובר היה בבחירת בגדים ללבוש, מסגרת לילדים, או באיזה תחום מקצועי היא רוצה לעסוק. כתוצאה מכך, היא התקשתה להתחיל במשימות ונטתה לדחות דברים עוד ועוד. ההתלבטויות היו מלוות בייסורים שרק הגבירו את חוסר שביעות הרצון שלה מעצמה.

עם הסמן ההססנות שלה התחיל להשפיע גם על הזוגיות שלה. בעלה היה דומיננטי וחם מזג והיא הרגישה כאילו היא הולכת עם ביצים טריות בין הרגלים בקרבתו, נזהרת שלא להרגיזו.

את הפגישה הראשונה פתחנו בהגדרת המטרה: להרגיש שלמה. הלקוחה רצתה להרגיש חופשייה מפחדים ומדאגות, להרגיש שלמה עם החלטותיה, להרגיש שהיא חזקה ומסוגלת לעשות דברים.

נעזרנו בשאלות מנחות של נלפ כדי לזהות את המקור לקושי בקבלת החלטות והגענו לגיל 6. היא נזכרה שבגיל זה נפטרה הדודה הכי אהובה עליה , שהייתה קשורה אליה מאוד. בבדיקת השאלון וסוגיסטיה היפנוטית התת מודע שלה “אישר” שזה האירוע שעליו עלינו לעבוד. הלקוחה סיפרה שדודתה חלתה בסרטן ונפטרה באופן פתאומי למדי, לפני שהספיקה להיפרד ממנה. הוריה לא הרשו לה לבקר את דודתה בביה”ח וגם לא אפשרו לה להשתתף בלוויה.

לא ידענו עדיין כיצד קשור אירוע זה למטרה אותה הגדירה (להרגיש שלמה, זוכרים?), אולם המשכנו בעבודה. היא נשכבה על מיטת הטיפולים ועצמה את עיניה. ביקשתי ממנה לראות בעיני רוחה את עצמה בגיל 6, בתקופה המתוארת. בדמיון הלקוחה ראתה את עצמה כאובה כתוצאה ממות דודתה. היא חשה את גופה כאוב ואת החלל שנוצר בה כתוצאה מכך. באזור הבטן הרגישה מעין בחילה, מערבולת של פחד ואי ודאות. “אם דברים רעים קורים לאנשים טובים לפתע פתאום, אז מי יודע מה יכול להיות?” דודתה האהובה הקנתה לה תחושה של בטחון. מותה גרם למטופלת שלי להרגיש שהקרקע נשמטת תחת רגליה, שהיא חלשה ואין לה כוח להחזיק את עצמה. תחושות אלה היו מלוות בעצב רב, על כאב האובדן, והיא בכתה כשהיא עדיין בטראנס.

“למה את זקוקה כעת?”, שאלתי. הלקוחה ענתה שהיא זקוקה לאהבה ולחום שימלאו את החלל בבטנה, אך לא ידעה כיצד תוכל לקבלם. הצעתי שאולי הייתה רוצה להיפגש שוב עם דודתה האהובה. בדמעות הנהנה והבנתי שזה הדבר הנכון. היא ראתה בעיני רוחה את דודתה האהבה מגיעה ומחבקת אותה, והתמלאה שוב בתחושות של חום, אהבה וביטחון. התחושות הטובות סגרו את החלל בבטנה וגרמו לה לרוגע ושלווה. הדבר אפשר לה לנשום לרווחה, לנשום נשימות עמוקות שלא התאפשרו עד כה.

היא עדיין חשה חולשה ברגליים, אך הפעם ידעה מה עליה לעשות: פשוט להתחיל ללכת. היא תיארה כיצד היא מתחילה ללכת, אוחזת עדיין ביד דודתה, ומגבירה את הקצב יותר ויותר, מרגישה את האנרגיה זורמת בכל גופה, מתמלאת שמחה ככל שהיא ממשיכה ללכת ומגבירה את הקצב. לפתע הרגישה שלמה ונמרצת, בטוחה בעצמה וחזקה. היא הרגישה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר, וגם אם לא, היא תהיה בסדר. דודתה הייתה לצידה למשל כל הטיפול.

ביקשתי שתנשום תמונה זו ותחושות אלה לתוך הגוף וסיימנו את העבודה עם סוגיסטיות חיוביות בדמיון.

הלקוחה פקחה עיניים קורנות וחייכה בשמחה. “אני מרגישה כאילו הדליקו נר זהב בתוכי”, אמרה בחיוך. “מה את עומדת לעשות עכשיו?” שאלתי. מדום שיגעתי שהיא ידעה בדיוק מה היא רוצה – לחזור הביתה, לצאת להליכה ולרוץ – בגשם ובקור – לפני שהיא חוזרת הביתה לילדים ובעלה. היא חשה שלמה והחליטה שתתחיל לעשות דברים למען עצמה, מבלי להרגיש אשמה על כך. אולם יותר מכל, העיניים הבורקות שהביטו בי, אמרו הכל.

(הערה חשובה: אין באמור לעיל לרמז על כך שהדימוי העצמי של נטע השתנה לחלוטין תוך פגישה אחת, אלא המטרה היא להציג את האופן בו מתבצע הטיפול).

מאת דורין כהנים- מטפלת נלפ ומומחית להיפנוזה שיקומית. החופש להיות עצמך. * מורה לגברים ונשים, מדריכה לרכות, , עדינות, מתיקות ואהבת אמת * מורה לאומץ, נחישות ויכולת לקפוץ לאש ולצאת ממנה שלמה ושמחה * מסורה לכנות המוחלטת * חותרת בלתי נלאית בחיפוש אחר האמת * אוהבת, ים של אהבה * מובילה ריקודי הצאקרות * מאסטרית * אלכימאית – יודעת להפוך את פחמי הלב לזהב של הנשמה * מתקשרת * חכמה, יודעת, רואה, תומכת, מובילה, ממציאה ויוצרת בחומר וברוח * בעלת נפש פראית והרפתקנית, אך גם רכה ותמימה.
דורין כהנים